הרחבה:

חלבוני החלב, הסויה והגלוטן - פעמים רבות אינם מעוכלים באופן מוחלט בגלל הנזק למערכת העיכול, והם מגיעים למצב של רעלים דמויי מורפין (דמויי אופיום). במקום להמשיך להתעכל במערכת העיכול, הם עוזבים אותה ונספגים דרך הריריות של דופן המעי ומגיעים למחזור הדם ואז הם נצמדים לקולטני האופיום בגוף ומפעילים אותם. לכולנו יש קולטנים לאופיום, לכן כל מי שלוקח אופיום וסמים כאלה, סמים זולים, סמי רחוב - נעשה מכור, כי יש לנו במוח מה שנקרא Opiate receptors - קולטני אופיום. הקולטנים האלה מופעלים באופן ישיר על ידי הרעלים שבאו מחלבון החלב, חלבון הגלוטן וחלבון הסויה שלא התעכלו לחלוטין.

 

הרעלים האלה נקראים גלוטיאו-מורפינים (gluteomorphins) אם זה בא מגלוטן, וקזיאו-מורפינים (casomorphins) אם זה בא מהקזאין שהוא חלבון חלב. אין שם רשמי אם זה בא מסויה, אבל ד"ר תל-אורן קורא לזה סויה-מורפינים (soyamorphins) -  חשוב לא לאכול סויה לפני הבדיקה כי אז הבדיקה עלולה להפוך לחיובית (להראות מורפינים בגוף) גם אם הם לא אכלו דברי חלב ולא אכלו דברי גלוטן. התוצאה של ספיגת החלבונים הלא מעוכלים האלו והיצמדותם לקולטני האופיום היא הרת אסון, כי המוח מתפקד כאילו הוא על סמים - כאילו לקחתם סמי רחוב. הקולטנים פועלים ומשפיעים על תפקוד המוח - אין ספק שייווצרו, גם במידה מועטה, השפעות שליליות על האינטליגנציה או על היכולת האינטלקטואלית, הזיכרון וצלילות המוח, מצב שלילי שהאדם מתרגל אליו ואינו מודע לכך שהוא לא מתפקד בשיאו, שזה איננו המצב הנורמאלי שלו. במצבים יותר קשים האדם חש ערפול, אובדן זיכרון, חוסר יכולת ללמוד וגם במצבי רוח, דיכאונות, וחרדות. כל זה נגרם מאכילה של דברים פשוטים. זה לא רק משפיע על המוח, זה גם גורם לעצירות כי גם למערכת העיכול יש קולטנים של אופיום. כלומר, עצירות במערכת העיכול מלווה עצירות במוח, ולהיפך.

אנשים רבים בעלי רגישות למזונות חלב וחיטה, חווים גם את האפקט דמוי האופיום של פפטידים של גלוטן וקזאין. אחרים חווים אפקט זה בלא רגישות לחלב וחיטה. על כן מומלץ לבצע גם בדיקת פפטידים וגם בדיקת רגישות למזון.

​

השימושים הקליניים