בריאות בכמוסה?כיצד נדע?
תרגום מאמר של ג'ון בארון
במהלך 100 השנים האחרונות, ובקצב גובר והולך, הפכה הרפואה (הקונבנציונאלית) לעסק רווחי במיוחד. כל תרופה שלא ניתן לרשום עליה פטנט (כמו תרופות צמחיות למשל) - נדחית בתוקף על ידי הממסד הרפואי והמלצות לנטלן נתפשות לעתים על ידי הממסד הרפואי כמעשה נוכלות. הרפואה האלופאטית (בניגוד למה שהיה בעבר) עברה לשימוש בסמים סינתטיים ובניתוחים. אלה הביאו במהירות לשגשוג כלכלי מסיבי. אנשים שוכחים (או בוחרים לשכוח) את מה שהסבים והסבתות שלהם ידעו על דרכי מניעה ועל הטיפול במחלות. ידע זה היה מבוסס על ההנחה כי אוכל הוא רְפוּאָה. ("היו מזונותיך תרופותיך....") הרמב"מ.
על פי סטטיסטיקות בארה"ב, האמריקאי הממוצע שגילו נע בין 19-64 שנים, לוקח כיום קרוב ל -13 תרופות מרשם. תרופות רבות לא נחסכות גם מילדים (ממוצע של 4 תרופות לנפש). קשישים למשל נוטלים מספר מפחיד ממש של תרופות. (28 תרופות בממוצע לאנשים מעל גיל 65). (הערת תמי: הסטטיסטיקות של מספר נוטלי התרופות בישראל אינן מצויות בידיי אך על פי מה שאני רואה במטופלים המגיעים אלינו לטיפול, אנחנו לא ממש נופלים הרבה מאחורי האמריקאים).
בכל רגע נתון מתרחשות אלפי תגובות כימיות בגוף שלנו, ורבות מהן לא יכולות להתרחש ללא נוכחות של ויטמינים מסויימים. ויטמינים C ו- D ומגנזיום הם רק שלוש דוגמאות של חומרים מזינים שבלעדיהם הביוכימיה שלך נפגמת.
ככלל מומלץ לקבל את חלק הארי של התזונה שלך מאכילת אוכל אמתי.
אני מאמין באמונה שלמה כי אם אנשים היו מקפידים הקפדה יתרה על בחירות המזון שלהם ועל קיום אורח חיים בריא, (הכולל בין השאר חשיפה מבוקרת לשמש כדי לייעל את ספיגת ויטמין D שלהם), אזי היה ניתן להימנע, במידה רבה, מחסרים תזונתיים מלכתחילה.
ובכל זאת, לכל כלל יש יוצאים מן הכלל. במקרים מסוימים, נטילת חומרים מזינים מסוימים עשוי להיות הכרח טיפולי. בכל מקרה, תוספי תזונה (הערת תמי: איכותיים) היא הרבה פחות רעילה ופחות יקרה (מבחינת הנזקים) מטיפולים תרופתיים רבים. ניקח לדוגמא טיפול במצב דלקתי חמור. (הערת תמי: אם כי אין פה השלמת הרעיון - אני משערת שג'ון מתייחס פה לנטילת אנטיביוטיקה שהנזק שלה לפעמים רב על התועלת. ועל כך - בפוסט אחר).
דוגמאות נדירות אחרות מוצגות על ידי ד"ר Atsuo יאנאגיסאווה. במחקר על ויטמין C שהיא ערכה, היא מצאה כי הזרקה תוך ורידית של 12 עד 25 גרם של ויטמין C ( הזרקה ראשונה דו שבועית, ולאחר מכן מדי שבוע), נטרלה תופעות לוואי של החיסון ה- HPV בנערות מתבגרות. היא גם נטרלה השפעות של חשיפה לקרינה אצל עובדים שנחשפו לקרינה במפעל Fukushima.
דרושה הצדקה רפואית לנטילת תוספים במינון כה גבוה. לא לכל אחד זה מתאים. ולא לכל מצב. במקרים רבים נטילת תוספים במינון גבוה עלולה לשבש את האיזון העדין הפנימי, ועלולה לייצר נזק שעלותו גדולה מתועלתו.
ויטמיני D, K2, מגנזיום וסידן הם רק דוגמא אחת של חומרי הזנה שפועלים בסינרגיה וצריך לשמור על איזון ביניהם. אשלגן ונתרן הם דוגמה נוספת. כאמור, עדיף לקבל את כל הנוטריינטים (חמרי התזונה) מאכילת אוכל בריא נקי ולא מעובד. אך לפעמים, גם כאשר אוכלים אוכל אמתי, מצב של חסר עשוי להימשך. גם אם נאכל מזונות אורגניים שלמים, עדיין יכול להתקיים מצב של חסר בחמרי הזנה מסוימים. זאת מפני שרוב הקרקעות שלנו מרוקנות לעתים קרובות מחומרים מזינים כתוצאת משימוש בשיטות חקלאיות מתועשות ושימוש במי השקיה מזוהמים. המזון שלנו היום אינו צפוף יותר בנוטריינטים (חמרי הזנה) כפי שהוא היה בעבר. לדוגמה, כדי לקבל את אותה כמות הברזל שהייתה קיימת בתפוח אחד בשנת בשנת 1950, נאלצת לאכול 26 תפוחים בשנת 1998. כשמבינים עובדה זו, אזי נטילת תוספי מזון במטרה להשלים חסרים תזונתיים, הופכת פתע לרלוונטית.
לדעתי, ישנם תוספי מזון מסוים שרוב האנשים צריכים לקחת. ויטמין D3 הוא דוגמא טובה לכך והוא נמצא בראש הרשימה. (אלא אם כן אתה מסוגל לקבל כמות מספקת ממנו על ידי חשיפה מבוקרת לשמש) אומגה 3 שומן, כגון שומן הנמצא בשמן קריל, הוא חומר תזונה שרוב האנשים פשוט אינם מקבלים במידה מספקת מהמזון שהם צורכים. אם הנך אוכל כמות גדולה של מזון מעובד אזי שווה לשקול נטילת ויטמין C החסר במזונות מעובדים. .
אם אתה לא אוכל מזונות מותססים באופן שגרתי, אז הייתי גם ממליץ לקחת תוסף פרוביוטי באיכות גבוהה, ולכל הפחות לשקול להגדיל את הצריכה של ירקות טריים עתירי סיבים. סיבים מספקים הזנה חשובה לחיידקים הטובים שמצויים במעי שלך המסייעים לכייל את המערכת החיסונית שלך. (הערת תמי: שאלו את תמי על הזן החדש של הפרוביוטיקה אותה ניתן להשיג באמצעותה).