הקדמה - סוג של וידוי:

1. אינני אישה של מטבח ובישולים ולא צרכנית של מתכונים. כשאני נתקלת במתכון, לעולם איני קוראת את תוכנו עד הסוף. לפעמים, אם שורה עלי הרוח, אני מצליחה לקרוא את רשימת רכיבי המתכון וכבר מהרשימה אני מבינה את המהות. עם השנים פיתחתי סוג של יכולת סינון מיוחדת: למקרא רשימת הרכיבים במתכון, המח שלי שולח אלי לפה מעין טעימה מוקדמת שמאותתת לי אם "בא לי" או אם "מעניין את הלשון שלי או את חוש הטעם שלי" לעשות עם זה משהו. אם כן - אני משתמשת ביכולת החושית הזו וממירה בעיני רוחי את המתכון לכזה שמתאים יותר לטעמי ולהעדפותיי הקולינאריות.  

2. אני בטוחה שיש לי איזושהי לקות למידה. כזאת מסוג שטרם הוגדר. אני מכנה אותה כ "קושי בהבנת הוראות". אני פשוט לא מסוגלת להבין הוראות (לא של מרשמים ולא כאלה שנאמרות לי בע"פ, ולא כאלה שנלוות למוצרי צריכה שונים). כשאני רואה לפני הוראות מהסוג הנ"ל נוצרת בי התחושה כי לא סומכים על האינטליגנציה שלי. אני חווה את זה כמעין עלבון לאינטואיציה היצירתית שלי. תמיד אני רוצה לנסות את הדברים לבד. ללמוד בדרכי שלי. לא תמיד זה מצליח לי אבל אני לא מפסיקה לנסות.

3. ובכל זאת אני מעלה על הכתב כמה מתכונים מנצחים (לטעמי) שהרכבתי במהלך השנים (וגם רשמתי למקרה שאצטרך להעביר למישהו יום אחד ואשכח). הם פשוטים, טעימים, ומיועדים למי ששונא לבשל על פי מתכונים! עשיתי את זה פשוט וקל, ואני סומכת על הניסיון ועל האינטואיציה שלכם שיתחברו יחדיו ויכוונו אתכם להצלחה.